מושב עמקה

אזור עדיפות ותשלומים לרמ״י

בטבלת אזורי העדיפות של רמ״ירשות מקרקעי ישראל, שמנהלת את קרקעות המדינה, ובהן הקרקע של המושבים. רוב התשלומים בנחלה, כמו דמי הסכמה ודמי רכישה, משולמים לה. (בתוקף מ-5.5.2024) עמקה מסווג כאזור עדיפות לאומיתיישובים שהממשלה קבעה כמועדפים לפיתוח. בנחלות שבהם התשלומים לרמ״י מופחתים, לפי אזור א׳ או ב׳. א׳. דמי הרכישה בחלקת המגוריםהחלק בחלקה א׳ שמיועד לבתים, בדרך כלל 2.5 דונם. עליו חלים ההסדר והתשלומים לרמ״י על זכויות הבנייה. הם 13.71% משווי הקרקע במקום 33%, ודמי החכירהזכות שימוש בקרקע לתקופה ארוכה, לפי חוזה עם רמ״י. בעל נחלה הוא בדרך כלל חוכר או בר רשות, ולא בעלים. במסלול הבסיסי נשארים 3.75%המסלול הבסיסי בהסדר: תשלום של 3.75% משווי חלקת המגורים, שמאפשר בנייה למגורים עד 375 מ״ר ומבטל את הרצף הבין-דורי.. שימו לב: בניגוד לבצת ובן עמי השכנים, עמקה אינו יישוב קו עימותיישובים סמוכים לגבול, שבהם ההנחה בתשלומים לרמ״י הגדולה ביותר.. המחשבון בעמוד הזה כבר מכוון לאזור א׳.

תוכניות בנייה

התוכנית המפורטת של המושב היא ג/5567 מ-1988. ג/15820, בתוקף מ-28.04.2010, הוסיפה לה הוראות בנייה וזכויות. מאז מקדמים בעלי נחלות תוכניות לנחלהמשק חקלאי במושב: קרקע למגורים ולחקלאות, שבעל הנחלה מחזיק מכוח הסכם עם רמ״י ולא בבעלות. כוללת בדרך כלל חלקת מגורים, שטח חקלאי צמוד ושטחים בשדות המושב. אחר נחלה:

• 201-0785782, נחלה 62 (בתוקף מ-2021): חלקת מגורים של כ-3.2 דונם, 955 מ״ר למגורים ו-4 יחידות דיורבית או דירה נפרדים. ברוב המושבים התוכנית מתירה עד 3 יחידות דיור בחלקת המגורים..
• 201-0848184, נחלה 58, ו-201-0877753, נחלה 66 (שתיהן בתוקף מ-31.10.2021): 955 מ״ר למגורים ו-4 יחידות דיור בכל אחת, על חלקות מגורים של כ-4 ו-5 דונם.
• 201-0931253, נחלה 29 (בתוקף מ-08.12.2022): 955 מ״ר למגורים ו-3 יחידות דיור.
• 201-0297952, נחלה 19 (בתוקף מ-2017): הפרדת מגרש של כ-0.6 דונם מהנחלה, עם יחידת דיור אחת.
• 201-1225887: בית עלמין למושב, בבדיקה תכנונית.

הדפוס ברור: הזכויות בנחלה בעמקה תלויות במידה רבה בשאלה אם כבר אושרה לה תוכנית נקודתית. נחלה עם תוכנית מאושרת שווה יותר מנחלה בלי תוכנית. לפני רכישה כדאי לבדוק במבא״ת מה חל על הנחלה הספציפית.

מה מיוחד בעמקה

• המושב הוקם בנובמבר 1949 ככפר עבודה של עולים מתימן, על מבני הכפר הערבי עמקא, והיה יישוב העולים הראשון באזור. השם נשען על היישוב היהודי הקדום ״עמיקו״.
• ב-1950 פרץ במושב סכסוך על החינוך בין בית ספר ציוני-דתי לבית ספר של אגודת ישראל, וכ-20 משפחות שעמדו על חינוך חרדי עזבו.
• ב-2015 ערכה רשות העתיקות חפירת בדיקה לפני הרחבת שטח המגורים, במימון המתיישבים החדשים, ומצאה שרידים מהתקופה הנאוליתית ועד התקופה הצלבנית.
• במושב מטעי אבוקדו, צימרים, מרכז מורשת יהודי תימן, מרפאה אזורית של כללית ובית ספר מקצועי.

מה עוד לא ידוע

לא מצאנו מקור מוסמך למספר הנחלות בעמקה ולגודלן, וגם לא את פרטי תוכנית ההרחבה. אם אתם מכירים את המושב, נשמח לעדכון.