מושב כפר מל"ל

מעין חי לכפר מל״ל

הקרקע נקנתה בכספי חובבי ציון מאודסה, וב-1912 הוקם עליה משק פועלים בשם ״עין חי״. ב-1914 הוחלט לקרוא למקום כפר מל״ל, על שם משה לייב ליליינבלום. ביולי 1919 עלו לקרקע 18 מתיישבים, רובם משוחררי הגדודים העבריים, במתכונת של מושב עובדים. במאי 1921 נהרס המושב במאורעות תרפ״א, והוא הוקם מחדש. בקובץ היישובים של הלמ״ס מופיעה שנת 1922, שנת ההקמה מחדש.

הנחלות

בחלוקה הראשונה קיבל כל משק כ-10 דונם, במקום 2.5 הדונם שתוכננו במקור למושב פועלים. ב-1928 הופקעו מהמושב 2,100 דונם לטובת יישובי הסביבה, ובתחילת שנות ה-30 מסר אלפי דונמים נוספים להקמת יישובים חדשים. ויקיפדיה מזכירה 56 משקים, אבל הנתונים שם על מספר המשקים ועל שטח המושב (1,200 או 1,700 דונם) לא עקביים. לא מצאנו מקור מוסמך ועדכני למספר הנחלות ולגודלן.

מתחם התפר והלחץ של הוד השרון

לפי גלובס (אוקטובר 2017), רמ״ירשות מקרקעי ישראל, שמנהלת את קרקעות המדינה, ובהן הקרקע של המושבים. רוב התשלומים בנחלה, כמו דמי הסכמה ודמי רכישה, משולמים לה. דרשה מכפר מל״ל להשיב כ-260 דונם במרכז הוד השרון, שטח שמכונה ״מתחם התפר״. רובו קרקע חקלאית שהמושב חוכרזכות שימוש בקרקע לתקופה ארוכה, לפי חוזה עם רמ״י. בעל נחלה הוא בדרך כלל חוכר או בר רשות, ולא בעלים., וחלקו בבעלות פרטית. בתוכנית מתוכננות כ-1,750 יחידות דיורבית או דירה נפרדים. ברוב המושבים התוכנית מתירה עד 3 יחידות דיור בחלקת המגורים., רובן במחיר למשתכן. לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראלהגוף שקובע את המדיניות של רמ״י. ההחלטות שלו, שמרוכזות היום בקובץ ההחלטות, קובעות את הכללים והתשלומים בנחלות., הפיצוי לחקלאים מגיע לכל היותר לכ-56,000 ש״ח לדונם מטע, ורק אם המושב משתף פעולה. מושב שמשתף פעולה יכול גם לרכוש זכויות פיתוח ב-20% מהקרקע שהוחזרה.

כ-20 חברי מושב עתרו לבית המשפט המחוזי נגד ההחלטה. לטענתם, חוזי החכירה משנות ה-30 כוללים אופציה להארכה שהופכת אותם לחכירה קבועה. לא מצאנו מקור עדכני על תוצאות העתירה ועל מצב התכנון במתחם.

תוכניות בנייה

במאגרי התכנון הפתוחים לא מצאנו תוכנית מתאר עדכנית למושב שקובעת את מספר יחידות הדיור בנחלהמשק חקלאי במושב: קרקע למגורים ולחקלאות, שבעל הנחלה מחזיק מכוח הסכם עם רמ״י ולא בבעלות. כוללת בדרך כלל חלקת מגורים, שטח חקלאי צמוד ושטחים בשדות המושב. או את גודל חלקת המגוריםהחלק בחלקה א׳ שמיועד לבתים, בדרך כלל 2.5 דונם. עליו חלים ההסדר והתשלומים לרמ״י על זכויות הבנייה.. לפני רכישה כדאי לבדוק במבא״ת ובוועדה המקומית דרום השרון אילו תוכניות חלות על הנחלה הספציפית.

אזור עדיפות ותשלומים לרמ״י

כפר מל״ל לא מופיע בטבלת אזורי העדיפות של רמ״י (בתוקף מ-5.5.2024), ולכן אין הנחת אזור: דמי הרכישה בחלקת המגורים הם 33% משווי הקרקע, ובמסלול הבסיסי 3.75%המסלול הבסיסי בהסדר: תשלום של 3.75% משווי חלקת המגורים, שמאפשר בנייה למגורים עד 375 מ״ר ומבטל את הרצף הבין-דורי.. בשרון, עם שווי קרקע גבוה, ההבדל בין המסלולים מגיע לסכומים גדולים. המחשבון בעמוד הזה מראה אותו.

מה מיוחד בכפר מל״ל

• לפי מחקר של ד״ר יואל פיקסלר, כפר מל״ל היה בפועל מושב העובדים הראשון, אף שלא הוכר ככזה בזמנו.
• ב-1924 הוקמה במושב קופת ״עין חי״, בנק ששירת את תנועת המושבים כולה. הוא עבר לרמתיים ב-1976 ופעל עד 1986.
• ב-1937 נוצר במושב במקרה זן אבטיח חדש, ״אבטיח מללי״, מהכלאה של שני זנים מקומיים.
• אריאל שרון נולד במושב ב-1928. עד 2011 ישבו בו משרדי המועצה האזורית דרום השרון.
• החקלאות היום: תפוחי אדמה, בטטות, תותים, הדרים, מנגו, אבוקדו ומקדמיה, וגם לול ומכוורות.
• מוזיאון עין חי נחנך ב-2012, במלאת 100 שנה ליישוב.

מה לבדוק לפני שקונים נחלה בכפר מל״ל

• האם חלק מהשטח החקלאי של הנחלה נמצא בתחום מתחם התפר או בתוכניות אחרות של הוד השרון, ומה נקבע לגביו.
• אילו תוכניות חלות על חלקת המגורים, ומה גודלה בפועל.
• את מספר הנחלות וגודלן כדאי לברר מול האגודההאגודה השיתופית החקלאית של המושב. בהרבה עסקאות והליכים בנחלה נדרשת גם ההסכמה שלה., כי המקורות הפתוחים לא עקביים.